• אברהם קולט

התכווצות המוח: אפילו מקרים קלים של קורונה יכולים להשאיר חותם על המוח, כגון קיטון בחומר האפור

במחקר חדש של דימותי מוח של אותם אנשים לפני ואחרי תחלואה בקורונה, נמצא שמשתתפים שחלו אפילו בקורונה קלה הראו קיטון ממוצע בגודל של כל המוח.

מאת: שרה האלוול, עמיתת מחקר, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת קרטין ומכון פרון למדעי הנוירולוגיה והתרגום, אוניברסיטת קרטין, בריטניה

Explore הידען


תמונות מוח של בן 35 ובן 85. חצים כתומים מראים את החומר האפור הדק יותר אצל האדם המבוגר. חצים ירוקים מצביעים על אזורים שבהם יש יותר מקום מלא בנוזל השדרתי (CSF) עקב נפח מוחי מופחת. העיגולים הסגולים מדגישים את חדרי המוח, המלאים ב- CSF. אצל מבוגרים, אזורים מלאים בנוזלים אלה הם הרבה יותר גדולים. קרדיט: ג'סיקה ברנרד חוקרים צוברים כל הזמן תובנות חשובות על ההשפעות של הקורונה על הגוף והמוח. אחרי שנתיים מתחילת המגיפה,

הממצאים האלה מעלים חששות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח שיכולות להיות לנגיף הקורונה על תהליכים ביולוגיים כמו הזדקנות.הממצאים האלה מעלים חששות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח שיכולות להיות לנגיף הקורונה על תהליכים ביולוגיים כמו הזדקנות

כמי שעוסקת במדעי המוח הקוגניטיביים, התמקדתי במחקר שלי בעבר בלהבין איך שינויים נורמליים במוח הקשורים להזדקנות משפיעים על היכולת של אנשים לחשוב ולנוע – במיוחד בגיל העמידה ואחריו.

אבל כשהגיעו הוכחות שמראות שהקורונה יכולה להשפיע על הגוף והמוח במשך חודשים אחרי ההידבקות, צוות המחקר שלי שינה חלק מהמיקוד שלו כדי להבין טוב יותר איך המחלה עשויה להשפיע על התהליך הטבעי של ההזדקנות. המניע היה במידה רבה מחקר חדש ומשכנע מבריטניה על השפעות הקורונה על מוח האדם.

במחקר גדול שהתפרסם בכתב העת Nature ב-7 במרץ 2022, צוות של חוקרים בבריטניה חקר שינויים במוח באנשים בני 51 עד 81 שחוו קורונה. המחקר הזה מספק תובנות חדשות חשובות על השפעת הקורונה על מוח האדם.

במחקר החוקרים הסתמכו על מסד נתונים בשם UK Biobank, המכיל נתונים של דימותי מוח מיותר מ-45,000 אנשים בבריטניה מאז 2014. זה אומר שהיו נתוני קו בסיס ודימותי מוח של כל האנשים האלה מלפני המגיפה.

צוות המחקר השווה אנשים שחוו קורונה עם משתתפים שלא חוו, והתאימו בקפדנות את הקבוצות לפי גיל, מגדר, התאריך של בדיקת קו הבסיס ומקום המחקר, וגם גורמי סיכון משותפים של מחלות, כגון משתני בריאות ומעמד סוציו-אקונומי.

הצוות מצא הבדלים ניכרים בחומר האפור – או תאי העצב שמעבדים מידע במוח – בין אלה שנדבקו בקורונה ואלה שלא. ספציפית, העובי של רקמת החומר האפור באזורים של המוח שנקראים האונה הקדמית האונה הרקתית הצטמצם בקבוצת הקורונה, בשונה מהדפוסים הטיפוסיים שנראו באנשים שלא נדבקו בקורונה.

בכלל האוכלוסייה, זה מצב רגיל שיש שינוי מסוים בנפח או בעובי של החומר האפור עם הזמן כשאנשים מזדקנים. אבל השינויים היו יותר נרחבים מהרגיל באנשים שנדבקו בקורונה.

מעניין לציין שכשהחוקרים הפרידו את האנשים שמחלתם הייתה חמורה וחייבה אשפוז, התוצאות היו אותו הדבר כמו אצל אלה שחוו קורונה קלה יותר. כלומר, אנשים שנדבקו בקורונה הראו אובדן של נפח מוח אפילו כשחומרת המחלה לא חייבה אשפוז.

החוקרים גם בדקו שינויים בביצועים של מטלות קוגניטיביות ומצאו שאלה שנדבקו בקורונה היו איטיים יותר בעיבוד מידע מאלה שלא נדבקו. היה מיתאם בין יכולת העיבוד הזאת והנפח באזור של המוח שנקרא המוח הקטן, שהצביע על קשר בין נפח רקמות המוח וביצועים קוגניטיביים באלה שחלו בקורונה.

המחקר הזה הניב ערך רב במיוחד ותובנות חשובות בגלל הגודל הגדול של המדגמים לפני ואחרי המחלה באותם אנשים, וגם בגלל ההתאמה הקפדנית בין האנשים שחלו ולא חלו בקורונה.