• אברהם קולט

עלון מידע בדבר קרינה בלתי מייננת ממכשיר סלולרי - תמצית המלצות משרד הבריאות


•השתמשו ברמקול/דיבורית אישית או אוזניה שאינה אלחוטית.

•הרחיקו את המכשיר מהגוף.

•צמצמו את כמות ומשך השימוש.

•המעיטו ככל האפשר בשימוש באזורים בהם הקליטה חלשה.

•המעיטו ככל האפשר בשימוש באזורים בהם קיים מיסוך כמו מעלית,

רכבת וכדומה.

•המעיטו בשימוש בזמן נהיגה ובכל מקרה פעלו בהתאם להוראות החוק.

•הקפידו הקפדת יתר על כללי הזהירות עם ילדים והדריכו אותם בהתאם.

•צמצמו את כמות השימוש במכשיר הסלולרי אצל ילדים.

•השתמשו בעזרים המקטינים את החשיפה לקרינה כרמקול או אוזניה

שאינה אלחוטית.

•דעו כי במכשיר סלולרי שעבר חבלה, תיקון או שינוי בתצורה המקורית עלול

לחול שינוי ברמת הקרינה.

מהו מכשיר סלולארי

מכשיר סלולארי הוא מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות גלי רדיו.

לצורך זה מכיל המכשיר הסלולארי מקלט ומשדר, באמצעותם מתקיים הקשר

בינו לבין התחנה הקבועה הנמצאת בסביבה. בתחנה הקבועה מצויות אנטנות

לקליטה ושידור. לצורך התקשרות פולטים המכשיר הסלולרי והאנטנות שבתחנה

הקבועה קרינת רדיו. המכשיר הסלולרי משדר כמות קרינה נמוכה מזו המשודרת

על ידי מוקד שידור (אתר סלולרי), אך עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג

הגוף את האנרגיה במישרין מהאנטנה של המכשיר.

המכשיר פועל בתדרים של 800 עד כ- 2200 מגה הרץ. רוב המכשירים העכשוויים

משדרים בהספק מרבי של עד 0.6 ואט.

מהי קרינת רדיו

קרינה היא מעבר אנרגיה בתווך. ניתן לאפיין את הקרינה עפ”י רמות האנרגיה

המועברת, כדלקמן:

•קרינה מייננת (שיש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום.

לדוגמא, קרינת רנטגן).

•קרינה בלתי מייננת (שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום.

לדוגמא, קרינת רדיו).

קרינת הרדיו הינה קרינה אלקטרו מגנטית בלתי מייננת באנרגיה הנמוכה מקרינת

האור, מקרינת רנטגן ומקרינת גאמא.

רמת הקרינה של המכשיר

בשימוש במכשיר סלולרי ראשו של המשתמש נתון לחשיפה מקומית גבוהה

יחסית לגלי רדיו. רמת החשיפה לקרינה ממכשירים סלולריים ניידים מבוססת

על יחידת מדידה הידועה כ- SAR שפירושו קצב ספיגה סגולי,

(Specific Absorption Rate) המתאר את כמות האנרגיה הנספגת ליחידת מסה

של חומר ביולוגי לדוגמא: גוף האדם. היחידות שבהן נמדד ה- SAR הן ואט לק”ג

או מילי ואט לגרם.

בדיקת SAR נערכת על ידי היצרן ובמסגרתה נבדק דגם מכשיר שלם ותקין בתנאי

מעבדה. רמת ה- SAR בפועל של המכשיר הסלולרי משתנה. באופן כללי, עם

הקרבה לאנטנת תחנת הבסיס, רמת ה- SAR שלו תהיה נמוכה יותר מאשר

במקרה בו המכשיר מרוחק מאנטנת הבסיס או במקרה בו איכות הקליטה טובה

פחות.

תהליך מדידת רמת SAR מורכב מאוד, וקיימות בעולם מעבדות ספורות המיומנות

לבצע מדידות SAR ׁ(בארץ מעבדה אחת בלבד). יצרנים של מכשירים סלולריים, חייבים לבצע מדידות של

רמות SAR למכשירים בתנאים מחמירים (בהספק שידור מקסימלי) בהתייחס

לתקנון האמריקאי או האירופי ולציין את רמת ה- SAR הגבוהה ביותר שנמדדה.

בשל מורכבות הבדיקה, לא מבוצעת בדיקות SAR תקופתיות במכשיר.

במהלך תקופת אחזקת המכשיר הסלולרי, לרבות במקרה בו המכשיר הסלולרי

עבר חבלה, תיקון או שינוי בתצורתו המקורית עלול לחול שנוי ברמת ה- SAR

לעומת רמת ה- SAR שלו במועד הבדיקה.

רמת הקרינה המרבית המותרת ממכשיר סלולרי שנקבעה בתקנות הגנת הצרכן

(מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד), התשס”ב 2002- , היא 2W/kg על

פי פרוטוקול מדידה של 10 גרם רקמה לפי שיטת הבדיקה האירופאית, או

1.6 W/kg על פי פרוטוקול מדידה של 1 גרם רקמה לפי שיטת הבדיקה

האמריקאית.

רמת ה- SAR הגבוהה ביותר של כל אחד מהמכשירים הסלולריים בעת שנבדקה

ע”י היצרן וע”פ נתוני היצרן ניתן למצוא באתרים של היצרנים השונים.

*נתונים אלו מתייחסים לשיטות השידור הפועלות בישראל בלבד.

היבטי בריאות ובטיחות

מאז שנות השמונים, עם הצגת הטכנולוגיה הסלולרית לציבור הרחב, עלה חשש

בנוגע להשפעות הבריאותיות של השימוש במכשירים סלולאריים ובייחוד בנוגע

למחלת הסרטן. המחקר הראשון התפרסם ב 1996- ובעקבותיו פורסמו מספר

מחקרים בתחילת שנות האלפיים. ככלל, מחקרים אלו לא הדגימו עליה בסיכון

לפתח גידולים בקרב המשתמשים, אך בכולם צוין כי תקופת החביון המיוצגת

במחקרים אלו אינה מספיקה על מנת להעריך את הקשר האפשרי בין חשיפה

לקרינה מסוג RF הנפלטת ממכשירים, לבין התפתחות סרטן באזור החשיפה בגוף.

במהלך העשור האחרון, פורסמו מספר מחקרים ובראשם מחקר האינטרפון

הבין לאומי שנערך בשיתוף פעולה של 60 מרכזים ברחבי העולם. בניתוח על של

מחקרים אלו, הודגמה עליה בסיכון בקרב אלו שהשתמשו בטלפון סלולארי מעל

עשר שנים, בקרב אנשים שדיווחו על שימוש במכשיר באותו צד שהתפתח הגידול

ובקרב אנשים שהיו בקטגוריית השימוש העליונה.

קיים ויכוח בקהילה המדעית האם ממצאים אלו אמיתיים או שהינם נובעים

מבעיות מתודולוגיות. בכל מקרה, ראוי לציין כי זמן וכמות השימוש המקסימאליים

המיוצגים במחקרים אלו מוגבלת בהשוואה לשימוש היום (עד 12 שנים של תקופת

חביון וכ- 2-2.5 שעות בחודש כפי שדווח למשל ע”י מחצית מהמשתתפים במחקר

האינטרפון).

מחקרים אלו בחנו את הסיכון הנובע כתוצאה מהחשיפה והשימוש במכשיר הקצה

בלבד, ולא את החשיפה הסביבתית הנובעת מתחנות הבסיס וממכשירים פולטי

קרינה אחרים.

אי הוודאות לגבי השלכות הבריאותיות מחד, והחשיפה הנרחבת של האוכלוסייה

(לרבות ילדים) מאידך, הביאה את רוב מדינות העולם לנקוט בעיקרון הזהירות

המונעת בעניין החשיפה לקרינה בטכנולוגיה הסלולרית.

במאי 2011 , סיווגה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, סוכנות של ארגון

הבריאות העולמי, את קרינת ה- RF בקטגוריה 2B בסיווג המסרטנים מסרטן

אפשרי, ובכך הביע תמיכה ברורה בנקיטת עיקרון הזהירות המונעת בעניין זה.

עמדת משרד הבריאות הינה כי בהתחשב בממצאי המחקרים העדכניים,

יש להמשיך לנקוט בעיקרון הזהירות המונעת.

המלצות משרד הבריאות בנוגע לשימוש במכשירים סלולריים

באופן כללי, מאמץ משרד הבריאות את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים

הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון “הזהירות המונעת” בהקשר לשימוש במכשירים

סלולרים. בהתאם לכך ממליץ משרד הבריאות על:

•שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזניה (שאינה אלחוטית) בזמן השיחה

הרחקת הסלולארי מגוף המשתמש מקטינה את חשיפתו לקרינת הרדיו. לפיכך,

יש להקפיד להרחיק את המכשיר הסלולרי מהגוף ולא לשאת אותו בזמן זה על

הגוף, למשל, בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר באמצעות שרוך. כמובן

שצמצום כמות ומשך זמן השיחות המבוצעות במכשיר סלולרי הינה אמצעי נוסף

ופשוט להקטנת החשיפה.

•באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך

הקליטה למשל במעלית, רכבת, וכדומה), רמת החשיפה לקרינה עולה. לפיכך יש

להמעיט בדיבור באזורים אלו. יש לציין כי רמת הקליטה מצוינת במכשיר הסלולרי

ולפיכך ניתן לזהות מצבים אלה.

•מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהינם באופן

כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים. מאחר

שהשימוש במכשירים סלולרים ע”י ילדים התחיל מאוחר יותר משימוש המבוגרים,

החשיפה לסלולארי באוכלוסייה זו טרם נבדקו. בהתחשב ברגישותם הבריאותית

השפעות בתוחלת החיים הגבוהה הצפויה באוכלוסיית הצעירים (הכרוכה קרוב

לוודאי בצבירת חשיפה משמעותית ובמשך זמן ארוך לפיתוח תחלואה) ובסוגיות

אתיות המעורבות בקבלת החלטות הנוגעות לאוכלוסיית קטינים, מתחייבת

זהירות יתר באשר לאוכלוסייה זו. לפיכך, משרד הבריאות ממליץ להורים לצמצם

במידת האפשר את חשיפת הילדים למכשירים סלולרים, לשקול את גיל התחלת

השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות

לא אלחוטיות או רמקול בעת שימוש בסלולארי.

•בעת נהיגה, רצוי להמעיט בשיחה במכשיר סלולרי ובכל מקרה לפעול בהתאם

לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי “בעת שהרכב בתנועה הנוהג

ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות

דיבורית: ולא ישלח או יקרא מסרון ( SMS )”. עפ”י תקנת משנה זו, דיבורית הינה

התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון,

הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו”. במכשיר טלפון סלולארי הקבוע

ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי

בין הטלפון לרמקול על פני שימוש בבלו טוס - blue tooth

השפעת המכשיר הסלולרי על פעילות ציוד רפואי

ככלל, הציוד הרפואי המודרני מוגן בצורה טובה בפני החשיפה לגלי רדיו, על

כן, בדרך כלל, אין לחשוש מהשפעות המכשיר הסלולרי על פעולתו התקינה

של הציוד הרפואי. עם זאת, ממליץ משרד הבריאות שלא להביא את המכשיר

הסלולרי לקרבה המיידית (מרחק 30-50 ס”מ של הציוד הרפואי הנישא או

המושתל בגוף החולה).

בחוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות (משנת 2000) הפונה אל מנהלי בתי

החולים נקבע כי שימוש במכשירים סלולריים ובמכשירי קשר אלחוטיים בביה”ח,

חייב להבטיח את שלומו ובטיחותו של המטופל מחד גיסא ולאפשר לצוות, לחולים

ולבני משפחותיהם ליהנות מהיתרונות השירותים מאידך גיסא. בחוזר זה, מפורטים

האזורים בהם השימוש במכשירים סלולרים אסור לחלוטין ואזורים בהם מותר

השימוש (תוך שמירה על מרחק זהירות מתאים מאזורים בהם מופעל ציוד או

מערכות הסומכות חיי אדם).

*המידע בעלון זה מבוסס בעיקרו על מידע שפורסם על ידי הרשויות המוסמכות

במדינת ישראל (משרד הבריאות, המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התקשורת).

*מומלץ להתעדכן באופן שוטף באתר משרד הבריאות ולפעול בהתאם

להמלצותיו כתובת האתר: www.health.gov.il

איפה אמצא עוד מידע?

לרשותכם עומדים כמה מקורות מידע עצמאיים, כולל:

WHO – ארגון הבריאות העולמי – www.who.int/emf

IARC – הסוכנות הבינ”ל לחקר הסרטן – www.iarc.fr

FD A – רשות המזון והתרופות בארה”ב

www.fda.gov/cdrh/ocd/mobilphone.html

ICNIRP – הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי-מייננת

www.icnirp.de

RSC – החברה המלכותית הקנדית – www.rsc.ca

ממ”ג שורק – www.radiation-safety-soreq.co.il

משרד הגנת הסביבה – www.environment.gov.il

משרד התמ”ת – www.moital.gov.il

** הנוסח העברי הוא הנוסח הקובע.


מדידות קרינה

מודד קרינה מוסמך על-ידי המשרד להגנת הסביבה, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה בעל

ניסיון של כחמישים שנה.

054-6226898
akolet@gmail.com

שירותי מדידות קרינה

על החברה

  • מדידות קרינה
  • מדידות קרינה
  • מדידות קרינה